פסק-דין בתיק ב"ל 13711-07-11

1.         התובע עתר לבית הדין להכיר בבעיות מהן הוא סובל בכתפיו כ"פגיעה בעבודה" כמשמעה בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995, וזאת בדרך של מיקרוטראומה.

2.         עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מתאריך 20.3.12, והחלטה זו מהווה חלק בלתי נפרד מפסק דין זה (להלן - "ההחלטה").

            ד"ר דויד יפה מונה כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין והוא התבקש להשיב על השאלות המקובלות בהתייחס לקיומה של פגיעה בדרך של  למיקרוטראומה.

            בחוות דעתו של ד"ר יפה מתאריך 28.3.12, הוא ציין, כי התובע סובל מתסמונת תפס הכתף, מלווה בקרע של השרוול המסובב עם הסתידויות בגיד הסופראספינטוס.

            המומחה ציין, כי לא ניתן לשלול שתנאי עבודתו של התובע גרמו להחמרה במצבו של התובע.

            אל המומחה הופנו שאלות הבהרה, כאמור בהחלטתנו מ-25.8.12.

            מתשובותיו של המומחה ד"ר יפה עולה, כי הוא התייחס לחוות הדעת מטעם התובע, הגם שהתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין, שונה מהתשתית העובדתית עליה ביסס ד"ר לאוניד מזור את חוות הדעת מטעם התובע.

            ד"ר יפה אישר בתשובותיו, כי:

"במידה ועבודת התובע אינה דורשת מנח זה של הזרוע (הכוונה למנח זרוע מעל גובה השכמה)... יהיה קושי ביחוס עבודת התובע לפגימה בכתף".

            באשר לשאלה שעסקה במשך הזמן הממוצע בו נגרמים שינויים ניוונים בכתפיים, והאם שנתיים של עבודה מספיקים לגרום לפגימות מהן סבל התובע, השיב המומחה, כי אינו חושב שעבודה של שנתיים מספיקה לגרום לשינויים ניווניים, אלא אם יש סיפור של טראומה חריפה.

            המומחה שב ואישר, כי כאשר חיווה דעתו שהפגימה בכתפיו של התובע מהווה החמרה של תהליך דלקתי המערב את השרוול המסובב, וזאת בדרך של מיקרוטראומה, הוא התבסס על כך, שלפחות בחלק משלבי עבודתו של התובע נדרש מנח של זרוע מעל גובה השכמה.

            באשר לשאלת אחוז התרומה של העבודה למצב התובע, העריך המומחה, כי יש לשייך מחצית הפגימה לעבודה ומחצית לגורמים אחרים, לרבות ההסתידויות והזיז הגרמי, אך זאת כמובן, כאשר נקודת המוצא היא, שהיה מנח זרוע מעל גובה השכמה.

3.         בתאריך 24.7.12 ניתנה על-ידינו החלטה מנומקת, באשר למינויו של ד"ר אברהם ששון, כיועץ  מומחה רפואי מטעם בית הדין.

באותה החלטה ציינו, כי לא היה מקום לכך שד"ר יפה הסתמך על תשתית עובדתית המפורטת בחוות דעתו של המומחה מטעם התובע - ד"ר לאוניד מזור, ואשר אינה מפורטת בתשתית העובדתית שנקבעה ע"י בית הדין.

כמו כן ציינו, כי בעת תיאור עבודתו של התובע במהלך חקירתו הנגדית, אין איזכור לכך שהתובע נאלץ להרים את שתי ידיו מעל גובה השכמה, ומהשתית העובדתית עולה, כי ידו הימנית של התובע היתה מונחת כלפי מטה, ורק ידו השמאלית של התובע היתה מורמת כלפי מעלה, יתכן ואף מעל לגובה השכמה.

            הדגשנו, כי גם בהודעה לחוקר, אין תיאור של ביצוע עבודה המצריכה הרמת ידיים מעל גובה השכמה.

4.         ד"ר אברהם ששון בחוות דעתו מ-12.8.12, ציין, כי התובע סבל מתסמונת צביטה בשתי הכתפיים עם קרע בגיד המסובב ועם הסתיידות במפרק הכתף.

ד"ר ששון ציין, כי מצבו הפתולוגי של התובע בכתפיו לא התחיל בחודש 3/2009, שהינו מועד תחילת עבודתו, בעבודה הרלוונטית אשר לה הוא מייחס את הפגיעה בכתפיו.

ד"ר ששון חיווה דעתו בבירור, כי: